Tuesday, August 25, 2009

הרשמה להשתלמויות תש"ע



משתלמים יקרים!
אנו מברכים אתכם בשנת למידה פוריה.
בשנה זו ההרשמה להשתלמויות נערכת באמצעות טופס מקוון באתרנו.

על מנת להרשם, יש ללחוץ על שם ההשתלמות הרצויה מתוך רשימת ההשתלמויות שבהמשך ולמלא את הטופס המקוון.
בסיום מילוי הטופס יש ללחוץ על כפתור submit.

התשלום להשתלמות בת 30 שעות - 30 ש"ח
התשלום להשתלמות בת 60 שעות - 60 ש"ח
מועד אחרון לתשלום - במפגש הראשון של ההשתלמות.
ניתן לשלם בצ'ק (לא דחוי) או במזומן בלבד. את הצ'ק יש לרשום לפקודת מרכז פסג"ה - עיריית הרצליה
לא ניתן לשלם בצ'ק אחד עבור שני משתלמים.

נשמח לתת מענה ולסייע בכל פנייה.
צוות הפסג"ה

השתלמויות תש"ע קדם יסודי
גננות ראשי צוותים - עדנה צימרמן וליאת סלע תאריך פתיחה: 22.9.09 תכנית ההשתלמות

השתלמויות תש"ע יסודי
עוצמה הרצליה- חגית אריעם ויעל שרון תאריך פתיחה:8.9.09 תכנית ההשתלמות

תוכנית ההכלה-בלהה רז תאריך פתיחה: 13.10.09
מדע וטכנולוגיה יסודי -ורדה רודן תאריך פתיחה: 21.10.09
מענה לשונות הלומדים בכיתת האנגלית-קרי רום תאריך פתיחה: 25.10.09

מוסיקה - רינת עפרון תאריך פתיחה: 17.11.09

השתלמויות תש"ע חט"ב חט"ע
מיצוי ומצוינות במתמטיקה-יעל וסרמן תאריך פתיחה: 29.9.09
פורום ח"ח - הדרה ספרא תאריך פתיחה: 30.9.09
השתלמות בהוראת האזרחות למורים חדשים-ויינגרט שאול תאריך פתיחה: 12.10.09 תכנית ההשתלמות
לשון והבעה - לאה גל תאריך פתיחה: 13.10.09
תוכנית הלימודים החדשה לכיתות ז' במתמטיקה- יעל וסרמן תאריך פתיחה: 14.10.09
מדע וטכנולוגיה חט"ב-ורדה רודן תאריך פתיחה: 11.11.09

השתלמויות תש"ע כלל הגילאים
עבודה קבוצתית לצוות פארא רפואי ענת מרנין, רזיה פרנקל. תאריך פתיחה: 11.10.09 תכנית השתלמות
מורים מובילים ומורי מורים בחינוך המיוחד - דורית לשם, פנינה שביט תאריך פתיחה: 15.11.09
חינוך לשוני שלב א' למורים בחינוך המיוחד- אורנה טייץ ומרצים. תאריך פתיחה: 28.10.09
חינוך לשוני שלב ב' למורים בחינוך המיוחד ממשיכים-אילנה קלר ומרצים. תאריך פתיחה: 4.11.09
מומחי שילוב לרכזות ומדריכות מתי"א . תאריך פתיחה: 21.10.09
ניתוח וניהול התנהגות- לגננות ומורות חנ"מ ושילוב- רווית פלס. ימי ב'.

Sunday, August 2, 2009

השתלמויות קיץ בפסג"ה - פיסגוגל ועוד...


במהלך החודשים יוני ויולי התקיימו שתי השתלמויות בתקשוב "פיסגוגל ועוד...".

השנה עשינו לראשונה שימוש בכלי הטפסים של google לצורך הרישום להשתלמויות. השימוש בטפסים בהרשמה ובמשוב הראה למשתלמים יישום ממוחשב יעיל בבחינת "נאה דורש נאה מקיים" וסייע לארגון ההרשמה ולחיסכון בזמן ובניירת.

ההשתלמות הראשונה התקיימה בחודש יוני ובה לקחו חלק 17 מורים מחטיבות ותיכונים מהרצליה ורמה"ש. השתלמות זו עסקה בנושא ייצוג, איסוף וארגון נתונים לעבודות חקר ולניהול מידע. מדריכים בהשתלמות: טל מיכלוביץ וצביה אלגלי. בהשתלמות זו נלמדו כלים של office 2007 וכן כלים של גוגל בהם ניתן להיעזר לביצוע עבודות חקר, כמו הטפסים של גוגל. המפגשים תועדו והועלו לאתר מלווה להשתלמות, דבר שסייע רבות במהלך ההשתלמות ולאחריה.

בתחילת חודש יולי התקיימה השתלמות נוספת ובה לקחו חלק 20 מורים וגננות מהרצליה ורמה"ש. ההשתלמות עסקה בעיבוד מידע חזותי וקולי בכלים אישיים ושיתופיים. המדריכים בהשתלמות היו נחמה הולץ וסיגלית ורדי. לאורך ההשתלמות של יולי הושם דגש על היתרונות שבשימוש בכלי גוגל המאפשרים שימוש בכלים רבים עם חשבון אחד, שיתופיות ועוד. חומרי עזר למשתתפים הועלו לאתר מלווה השתלמות.

בשתי ההשתלמויות נלמדו כלים של גוגל לצד כלים של מיקרוסופט. השילוב בין הכלים של מיקרוסופט והכלים של גוגל מאפשר למורים בחירה רבה יותר והתאמה לצרכיהם. מתכונת השתלמות בת 15 שעות מתאימה למורים רבים שאינם באופק חדש, והתאימה למורים בעל - יסודי שסיימו ללמד ביוני. אנו מקווים כי בקיץ הבא נפתח השתלמויות בנות 15 שעות ובנות 30 שעות כך שכל אחד יוכל למצוא את המסגרת המתאימה לו.

Monday, May 18, 2009

פני התקשוב לאן?

"התקשוב הוא לא רק טכנולוגיה, סביבה או שפה אלא תרבות שלמה. החינוך צריך ללמוד ולדעת לדבר את התרבות הזו" כך פתח פרופ' רוני אבירם מאוניברסיטת בן גוריון את המפגש שנערך ביום א' 17.5.09 בעיר וכותרתו: "פני התקשוב לאן? "
במפגש זה לקחו חלק בעלי תפקידים בעיריית הרצליה, חברי ועדת התקשוב העירונית, מנהלים, מורים, הורים ואנשי חינוך רבים ומטרתו המרכזית הייתה לדון בעתיד התקשוב בכלל ובעיר הרצליה בפרט.

פרופ' רוני אבירם סקר בקצרה את ה"גלים" בתקשוב אשר עברו על מערכת החינוך ב- 30 השנה האחרונות, את התיאוריות שעומדות בבסיסם של כל אחד מגלים אלו ואת הסיבות לכך שהציפיות שתלו בהכנסת הטכנולוגיה לחינוך לא התממשו עד היום.

מסקנתו המרכזית היא שהתקשוב הוא טכנולוגיה שיוצרת ציביליזציה חדשה, אנשים מזן חדש. בעולמות הוירטואליים בהם חיים הילדים כיום כותבים אחרת, מתקשרים אחרת, מדברים בשפה אחרת. התקשוב הוא תרבות שכובשת היום את העולם ותפקידו הגדול של החינוך הוא לדעת לתעל אותה.

אז מה צריך לעשות?
המלצותיו העיקריות של הפרופסור מתבססות על התפיסה והאמונה כי חייבים להמשיך בתהליכי התקשוב. צריך לפתח אסטרטגיות לתקשוב שמודעות לבעיות ומנסות להתמודד איתן. זהו תהליך מתמשך שמטרתו להעביר את בתי הספר לתובנות חדשות כוללות. אין לחשוב עוד במונחים של פרויקט. יש להסב את כל התהליכים והפעולות בביה"ס לכאלו שמתאימים לעולם הדיגיטאלי ולמהפכת ה- Web 2.0.
  • יש לקבוע כמטרה מרכזית את ההסבה המושכלת של החינוך לעולם ה- web2.0.

  • להתבסס על שיתופיות וליצור את השינוי בעזרת צוותי מחקר ופיתוח הטרוגניים שכוללים גם צעירים, גם הורים וגם מורים. תפקידם של צוותים אלו יהיה לשנות את התרות הארגונית ואת תרבות הלמידה בעזרת הכלים החדשים של Web 2.0.

  • להפנים את דפוסי הפעולה של דור הגוגל לתוך דפוסי הוראה בית ספריים עד כמה שאפשר.

  • ולהקים בכל בית ספר בכל ביה"ס ועדת היגוי עליונה של מו"פ אשר:
    א. תקבע את מדיניות ביה"ס כמרכז מחקר ופיתוח.
    ב. תכין את התשתיות לפעולות צוותי מו"פ נקודתיים לאור המדיניות.
    ג. תתמוך בצוות המו"פ.
    ד. תאגם את המידע המתקבל מהצוותים.
    ה. תספק להם משוב.

מעוניינים לשמוע עוד? להיחשף לדוגמאות שהועלו ולדעות שנאמרו בדיון שחתם את המפגש? תוכלו לקרוא כאן את הפרוטוקול המלא של המפגש.

איך פיצחנו אגוזים קשים בהדרכה?

כנס מדריכים מחוז ת"א "מפצחים אגוזים בהדרכה" 14.5.09
א. מנהלת המחוז הגב' אורלי פרומן, הזכירה את מטרות המחוז והדגישה במיוחד את המחוייבות של המקצועית של כל אחד ובמיוחד של צוות ההדרכה לקידום הישגים לימודיים של התלמידים.
ב. עינת רום, מנהלת לשכת הדרכה במחוז, הביאה מודל לידע, ליבה והדרכה שמרכיביו הם: ידע ייחודי מתפתח, יידע בעל ערך ללקוח ויכולת הרחבה (מה משאיר המדריך לאחר שעוזב את בית הספר).
ג. "תרחיש בחיש"- דיון בקבוצות. הוצגו 3 תרחישים על ארועי הדרכה ונערך דיון בקבוצה. לאחר כל תרחיש ודיון עליו, הציגה קבוצה אחת את התובנות שלה. כל המהלך היה מלווה בקטעים מסרטים אשר המחישו את הארועים בתרחישים או שהיו קשורים אליהם (מתוך: "קונג פו פנדה", "סימפוניית החיים", "בין הקירות" ו "יומני החופש". בעקבות קטעי הסרטים נערך פאנל מומחים מכל תחום עם שאלות רלוונטיות.
ד. טיפ טכנולוגי- שימוש בגוגל דוקס- גוגל טפסים לצורך הרשמה ליום העיון.
מקווה שעוררתי את סקרנותכם להתעניין באחד התחומים שהזכרתי.
אילנה פרייטג – רכזת הערכה בפסג"ה הרצליה

Friday, May 1, 2009

דיאלוג

בשנת הלימודים תשס"ט הציבה לעצמה מערכת החינוך בהרצליה מטרה לקדם וליצור תרבות של שיתוף ודיאלוג בין כל הגורמים במערכת החינוכית, וזאת כחלק מתוכנית אב לחינוך שגובשה בעיר.
במהלך שנת הלימודים נוצרו דגמים שונים אשר עשו שימוש בתכנים בכלים ובמסגרות מגוונות.
מרכז פסג"ה הרצליה, אשר באחריותו הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה באזור, שם לו למטרה לשלב תהליכים דיאלוגים אוטנטיים בכל תחומי העשייה שלו. כחלק מהתהליך אנו מפנים לצוות הבית ולכל המתעניינים מספר מקורות רלוונטיים לעיון.

1. דיאלוג מורה תלמיד -או"ח- שפ"י -מתווה לשיחות אישיות בין מורים לתלמידים.

2. דיאלוג מורה תלמיד- שפ"י -סרט הדגמה והדרכה לפרק "הקשבה ואמפתיה - דו-שיח מתכוון".

3. הזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה- או"ח- אופק חדש.

4. מרכיבי הדיאלוג הלימודי, קשיים וכיוונים אפשריים לפתרון- סיכום הרצאה של פרופ' אייל נווה- הרצאה בכנס פתיחת שנה"ל תשס"ט בפסג"ה הרצליה.

5. מתווה לפיתוח מקצועי אופק חדש- כלי לסיוע בדיאלוג מורה-מנהל- הבניית תוכנית לפיתוח מקצועי של כל עובד
הוראה על בסיס דיאלוג של המורה עם מנהל בית הספר האחראי לפיתוח המשאב האנושי.

6. מרחב למידה המאפשר יצירת דיאלוג בין הטקסטים השונים-מרכז פסג"ה הרצליה חדר 26.


7. הדיאלוג האישי כאמצעי השתקה-אוקי מרושק קלארמן


8.שיח לימודי בהקשר חברתי רגשי- כלים לפיתוח שפה וחשיבה- לאה פטרון (עיצוב בהשתתפות סמדר שלו)

Monday, April 13, 2009

מתעקשים לתקשב?!

רשמים מיום עיון בשם זה* אשר התקיים ב- 2.4.09 ובמהלכו הועלו שאלות וסוגיות רבות המעסיקות את מובילי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה.

"הטכנולוגיה כפי שהיא מנוצלת כעת, משמשת למטרות שניתן להשיגן יפה מאד גם ללא שימוש בטכנולוגיה". זוהי תמצית דבריו של פרופ' גבי סלומון אשר שב והציג את דעותיו בדבר האכזבה שנחלה מערכת החינוך משילוב הטכנולוגיה בשל העובדה שאנו דורשים מהמערכת לבצע מהפכה שלמה, משהו שהוא הרבה מעבר לכוחה. מערכת החינוך איננה יכולה לעשות שינויים מרחיקי לכת שיאפשרו לה להפיק את היתרונות הגלומים בטכנולוגיה החדשה.

בשימושיו התואמים את יתרונותיו, תורם המיחשוב יותר ללמידה קונסטרוקטוביסטית מאשר ללמידה מסורתית.

· יכולת התמודדות ופתרון בעיות.
· יכולת חיפוש ממוקד של מידע.
· יכולת אינטגרציה של מידע.
· הפיכת מידע לידע.
· עבודה בצוות, יישוב קונפליקטים בצוות.

אולם.... לא אלה ההישגים הנמדדים באופן מסורתי ושיגרתי.
שימוש אפקטיבי במיחשוב מחייב שידוד מערכות פדגוגי מרחיק לכת, הדגשה גוברת של פדגוגיה קונסטרוקטוביסית, למידה תוך עשייה, פתרון בעיות אמת וכו'.
עוד מדבריו של פרופ' גבי סלומון ביום העיון

בחלק נוסף של יום העיון הציג פרופ' יורם עשת מודל הוליסטי למיומנויות חשיבה אנושית בעידן הדיגיטאלי- או במילים אחרות- מיומנות הישרדות בעידן המידע.
· חשיבה צילומית- חזותית- פענוח מסרים המיוצגים חזותית
· חשיבת שעתוק- האומנות של מיחזור חמרים קיימים
· חשיבת מידע- השוואה ביקורתית של מקורות מידע
· חשיבה מסתעפת- חזרה לעבודה אסוציאטיבית- דף היפרטקסט בלתי רציף
· חשיבה חברתית רגשית- הבנת כללי המשחק בסייברספייס- מערכות יחסים המחייבות את המשתמש ברכישת מיומנויות
חשיבה חברתית, מרחב של שקרים וזהויות בדויות
· חשיבת זמן אמת- האדם כמכונת חישוב אליה נחשפים במשחקי המחשב.

עוד מדבריו של פרופ' יורם עשת ביום העיון

בסדנאות שהתקיימו הועלו מספר סוגיות לדיון :

אתרי תוכן: רשת האינטרנט מספקת לנו מאגר בלתי נדלה של אתרי תוכן
1. ייעודי או פתוח - מה מתאים? מתי מתאים ולמי מתאים?
2. מאגרים ייעודים - מה צריך להיות בהם?
3. כיצד אתר ייעודי תורם לפיתוחם המקצועי של המורים?
4. כיצד נניע עו"ה להשתמש באתרים ייעודיים?

למידה שיתופית: כיצד למידה שיתופית ותקשורת ברשת יכולים לתרום להתפתחות המקצועית של המורים?
למידה שיתופית ותקשורת בין עמיתים באינטרנט הם כלים להעצמת ידע, פיתוח אישי ומקצועי והגברת אפקטיביות הלמידה. הדור החדש והצעיר חי את זה יומיומית באינטרנט.

1. שיתופיות – בין מי למי ומדוע ?
2. אמצעים טכנולוגיים לשיתופיות – מה למי ומתי ?
3. אתגרים (והתנגדויות) בשיתופיות מקוונת וכיצד להתגבר עליהם ?

לעבוד מתוקשב- לעבוד נכון או יעיל יותר: ההתנהלות היומיומית שלנו נעשית מורכבת מתמיד. המחשב הוא כלי הכרחי, ודרכו אנו מוצפים במידע, בתוכנות, בתהליכים.
1. כיצד לנהל את המידע שאנו צוברים, כיצד לאחזר אותו?
2. מה צריכה להכיל סביבת העבודה של המורה?
3. האם מה שמתאים לך מתאים גם לי?
4. איך תורמת הסביבה להוראה איכותית של המורה?
5. ממשק אחיד או ממשק פתוח מה מתאים, מתי מתאים ולמה מתאים?

האם הטכנולוגיה תורמת לפיתוח ולטיפוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים?
1. האם לטכנולוגיות מידע ולמידה יש פוטנציאל לשנות את דרכי החשיבה של תלמידים
ומורים? כן? 2. האם כלי 2.0 Web ורשתות חברתיות יכולים לתרום לפיתוח החשיבה?
מתי כן? ומתי לא?
3. הלוח האינטראקטיבי - גימיק או אמצעי טכנולוגי לשרות הפדגוגיה?
4. העתק והדבק או הערכה ומיזוג: מדוע אנו לא רואים (מספיק) שיפור?
דרך המלך -מצורך לכלי ומכלי לצורך
1.כיצד מתאימים כלי טכנולוגי לצורך?
2.אילו שיקולי דעת יש להפעיל בבחירת כלי?

*יום העיון אורגן על ידי יואלה נבון- טרם מנהלת אגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך בשיתוף גילה בן הר-מנכ"לית מט"ח ורוני דיין- מנהל גף יישומי מחשב בחינוך ועסק בשילוב הטכנולוגיה בעולמו של המורה ובדרכי ההוראה בכיתה.

Thursday, March 12, 2009

תערוכה חדשה בגלריה שלנו


ברצוני להזמינכם לתערוכה חדשה והפעם של אחת משלנו - סמדר שלו, מנהלת הסדנה.

כל הצוות מקווה לראותכם באירוע הפתיחה שיהיה מעניין במיוחד.

Tuesday, March 3, 2009

חשיבה מסדר גבוה בתהליכי הוראה למידה




(מתוך: הרצאה של הגב' עינת איגר, רכזת תוכניות למידה – הוראה, היחידה לעובדי הוראה, באוניברסיטה הפתוחה, פברואר 2009)




חינוך לחשיבה בהוראה אינו דבר חדש. כבר הכרנו בעבר את המונחים :
- "להפוך תלמידים ללומדים"
- " עדיף ללמד איך לדוג מאשר לתת דגים..."
- " פיתוח וטיפוח לומד עצמאי..."
- קונסטרוקטיביזם ועוד

אז למה שוב חשיבה מסדר גבוה? מה החידוש ?
פרופסור ענת זוהר, בתפקידה כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך הובילה בשנתיים האחרונות מהלך גורף מערכתי - חינוך לחשיבה הוגדר כיעד פדגוגי מערכתי מרכזי בהתבסס על הגישה המשלבת – החשיבה לא כמקצוע נפרד , אלא שילובה בכל מקצועות הלימוד מתוך הבנה שכל תוכן מזמן פיתוח ושיפור החשיבה.
לשיעור המקדם חשיבה יש להגדיר שני סוגים של מטרות:
מטרות בתחום התוכן ומטרות בתחום פיתוח החשיבה






מורכבות הידע וחשיבה מסדר גבוה:
אין קשר ישיר בין מורכבות הידע בנושא לבין רמת החשיבה שהלומד יפעיל. המורה הוא המזמן חשיבה מסדר גבוה באופן מכוון ומובנה לדוגמא מלמד חשבון לכיתה א', ברמות חשיבה גבוהות ומבקש מהלומדים לחבר לבד שאלה שתוצאתה 2+3=5, להכליל בעצמם את הקשר בין פעולת חיסור וחיבור, להעריך תשובות שעמיתים נתנו לבעיה חשבונית ועוד. באותו האופן מורה יכול ללמד ידע מורכב מאד כגון , מתמטיקה 5 יח"ל לבגרות בכיתה י"ב , באמצעות הצבת משתנים בנוסחא ללא חשיבה והבנת המשמעות התהליך- בלי הבנה אלא באמצעות שינון ותרגול בלבד ובכך אינו מפתח חשיבה מסדר גבוה

כל חומר לימוד ובכל רמת גיל מזמנים חשיבה מסדר גבוה
המחויבות שלנו כמורים לפתח את החשיבה של התלמידים שלנו
וכמורים, יש לנו גם את היכולת - זה מה שהופך את ההוראה למאתגרת ומעניינת

ואני מקשה ותוהה - האומנם, פיתוח חשיבה ל – כ- ו – ל – ם?
אכן כן - התלמידים עם קשיים בהבנת הנקרא, ואלו עם לקויות הלמידה עם או בלי אבחונים- כולם זכאים שנפתח בשעורים את החשיבה שלהם
למידה המבוססת על חשיבה מסדר גבוה כוללת רכיבים שכלתניים ויצירתיים של החשיבה ובמקביל מתחשבת בהיבטים וביכולות הרגשיות. חשוב לזכור שחשיבה בכלל הינה תופעה דו צדדית - רכיב אחד הוא שכלתני ומתייחס לידע, להבנה עמוקה של חוקים ועקרונות מתחום הדעת, להיכרות עם מיומנויות חשיבה יצירתית וביקורתית הרלוונטיות לתחום הנלמד. רכיב שני הוא אישיותי וכולל ערכים, הרגלי חשיבה ועוד.

הזמנה לחשיבה - אז איך עושים את זה?
בפוסט הבא אביא דוגמאות ליישום התהליך
ובינתיים אשמח לשמוע אתכם, מה דעתכם על המהלך? האם וכיצד הייתם רוצים לראות את התהליך להטמעת כישורי החשיבה מתבצעים?



Monday, March 2, 2009

תערוכת עבודות של ילדי שדרות

ילדי שדרות זכו לארוח חם בהרצליה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". בחלק מהזמן התארחו אצלנו בפסג"ה הרצליה.
הילדים הכינו עבודות יצירה בעקבות התקופה הקשה ובהשראתה. לפניכם תצוגה חלקית של התוצרים.


Sunday, February 15, 2009

שבוע האינטרנט הבטוח


שבוע האינטרנט הבטוח יחול בין התאריכים: 15 - 20.2.09
שיאו ביום הלאומי לאינטרנט בטוח ביום ג' - 17.2.09
במהלך השבוע יערכו פעלויות הסברה בכל בתי הספר.

Thursday, January 22, 2009

מורים, תלמידים ועולמות וירטואליים

"תלמידי ישראל נמצאים במקום הראשון בעולם במספר השעות שהם מקדישים למשחקים מקוונים ועולמות וירטואליים.
בתוך עולמות וירטואליים יכולים הלומדים:
  • ליצור באופן פעיל אובייקטים וסביבות וירטואליות מתוך הנאה ולמידה שיתופית.

  • ללבוש ולהתנסות בזהויות שונות.


  • להתמודד עם אתגרים ברמות קושי שונות.


  • לפתח כישורי מנהיגות ומיומנויות חשיבה גבוהות.


  • לפתח כישורי קבלת החלטות ושיתוף פעולה.

מדברי ד"ר חנן גזית מנכ"ל MetaverSense LTD - נותנת החסות לכנס מופ"ת השנתי.

הכנס השנתי לתקשוב בחינוך והוראה שנערך במכון מופ"ת עסק רובו ככולו בעולמות וירטואליים וההשלכות האפשריות שלהם על מערכת החינוך בכלל ועל התקשוב בחינוך בפרט. בכנס הוצגו דוגמאות של עולמות וירטואליים כמו Secod Life המפורסם ועולמות אחרים (על ידי ד"ר ישע סיון ואחרים) וכן היבטים עתידניים של קצב השינויים הטכנולוגיים והשלכותיהם על האבולוציה של המין האנושי (פרופ' אשר עידן).

פרופ' רוני אבירם סקר את ההיסטוריה של שילוב התקשוב בחינוך כמערכת מתמשכת של 30 שנות אכזבה. לטענתו, הסיבה העיקרית לכשילון התקשוב בחינוך טמונה בהנחה שהתקשוב הוא טכנולוגיה שצריכה להתאים את עצמה לביה"ס. לדבריו, "עלינו להבין שמדובר בציוויליזציה דיגיטאלית חדשה אשר ביה"ס צריך להתאים את עצמו אליה מבחינה ארגונית ופדגוגית. יש להבין שיש כאן חידוש מהותי ולא רק טכנולוגי המחייב דפוסי חשיבה חדשים".

הטיב לסכם את הנושא ד"ר עוזי מלמד אשר אמר כי "כמו כל חידוש טכנולוגי, גם לעולם הוירטואלי יש כוח להטיב, לבנות ולשפר ויש בו כוח להזיק, להרוס ולדכא. מערכת החינוך לא יכולה להתעלם מקיומם (המאוד ממשי) של העולמות הוירטואליים, או להישאר כל הזמן בעמדה של זועק ומתריע מפני הסכנות שבעולמות הוירטואליים. מערכת החינוך בכלל וכל איש חינוך לעצמו צריכים להכיר את העולמות הוירטואליים ולהבין את דרך התנהלותם, על המועיל והמזיק שבהם ואז לרתום את העולמות הוירטואליים לטובת החינוך".


לקריאה נוספת:


Saturday, January 3, 2009

לוח מחפש זהות!

ביום האחרון של חופשת חנוכה ה- 28.12.08 התקיים בבניין מט"ח כנס מו"ח בנושא לוחות חכמים.
מהו לוח חכם?
ראשית חשוב לציין שללוח זה שמות רבים הן בעברית והן באנגלית.
לוח חכם , לוח אינטראקטיבי, לוח לבן, ובאנגלית SMART BOARD ,StarBoard TeamBoard ועוד.

למעשה מדובר במספר דגמים שלהם יכולות שונות. בגדול ניתן לומר שהכוונה היא למשטח עבודה המחובר למחשב ולאינטרנט ומאפשר ל"כתוב" על גביו באמצעות טוש מחיק, הוא מהווה גם מסך מגע ומאפשר הזזת אובייקטים על גביו, ניתן להקרין עליו התכנים מתוך המחשב, לשמור תכנים אלה כקובץ לטובת החסרים בשיעור או לצורך חזרה. ניתן ליצור שיעורים ייעודיים המנצלים את יכולות הלוח.

מי המשתמשים בלוח חכם?
ביום עיון שהתקיים בחנוכה הציגו שתי מורות שיעורים שנבנו בעזרת הלוח החכם. שיעור אחד במתמטיקה שבו למדו את חלקי השבר, ושיעור אחר בו המורה הכינה יישומים במדעים.
בגדול ניתן לומר כי מרבית המשתמשים היום בלוח החכם הם מורים שמאמצים טכנולוגיות חדשות בקלות יחסית.

מדוע יש צורך בלוח חכם?
הויכוח הניטש על נחיצותו ומקומו של הלוח הלבן נמצא בעיצומו.

בעד
*המורה נשאר במקום שהוא בטוח בו- מרכז הכתה.
*המורה נמצא באינטראקטיביות עם הסביבה המקוונת.
*השיעורים מלהיבים יותר.
*"הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת" רותם א, 2008.
*ניתן להשתמש בתבניות מותאמות תוכן מוכנות מראש השמורות בתוכנת הלוח.
*המורה יכול להקליט את מהלך השיעור כפי שמתועד על גבי הלוח.

נגד
*דגש חזק מידי על למידה פרונטאלית.
*מה עושים כל התלמידים בכיתה בזמן שהמורה או תלמיד א' או ב' מדגים בלוח? איפה כאן הלומד העצמאי?
*עקרונות כגון: למידה השיתופית, לומד עצמאי ועידוד יצירתיות תלמידים אינם באים לידי ביטוי.
*התלמידים פאסיביים.
*עלות מול תועלת- במחיר של לוח אחד ניתן לקנות 5 ניידים.
*קושי של מורים רבים להשתלט על הטכנולוגיה
*הטמעת שיעורים מתוקשבים מספר פעמים בשנה קודמת לשימוש בלוח החכם.
*כאשר הלוח החכם בכתה אחת או במספר כיתות, מה קורה בכיתות אחרות?
*כמו בטכנולוגיות קודמות יש התלהבות מטכנולוגיה עם פוטנציאל פדגוגי עצום אך במשך הזמן, לאחר ההתלהבות הראשונית נזנח.
*לאחר קבלת ההדרכה- נשאר המורה בכיתה שמנצל רק מעט מאד מיכולות הלוח.

מקורות נוספים לעיון:

IWB - לוח לבן אינטראקטיבי ("לוח חכם") Interactive White Board סקירה, הערכת הנסיון והשימוש בו, שימושים

קווים לדמותו של המורה המקוון

שיעור מקוון: סביבה לימודית- טכנולוגית בכיתה ודגמי ההוראה בכיתה של המורה המקוון

הדגמות ורעיונות לשימושים בלוח החכם

Followers