אנציקלופדיות ואינטרנט – מרוב מידע- האם רואים את הידע?
הרצאתו של פרופ' ליאו קורי
אני רוצה לחלוק אתכם את החוויה המרתקת שהתנסינו בה צפירה ואני בהרצאתו המלומדה של פרופ' ליאו קורי אשר התקיימה באוניברסיטה הפתוחה ב30.4.07.
ההרצאה דנה בשאלת ההתייחסות למידע וידע בתקופה של האנציקלופדיה המסורתית – מתחילת המאה ה18 ועד כניסתו של האינטרנט ולהמהפכה שחולל האינטרנט ובעיקר הגוגל והויקיפדיה.
בעבר הייתה האנציקלופדיה המקור האולטימטיבי לידע, כיום מקבל האינטרנט סמכות שלאנציקלופדיות רגילות אין.
השימוש בויקיפדיה מעמיד בפנינו שאלות רבות. אחת הדוגמאות היא: האם כמות המידע לגבי נושא מעידה על חשיבותו. דוגמא לכך ניתנה בממצאים שנבדקו לגבי חיפוש של 2 מושגים:
"המהפכה הצרפתית" ו"ההסטוריה של האינטרנט" לראשונה נמצאו 60 אתרים בגוגל ואלו לגבי ההסטוריה של האינטרנט היו כ1500 ממצאים. מה אנו למדים מכך לגבי חשיבות 2 המהפכות.
דוגמא נוספת התייחסה לגבי סוגי תרבויות: גבוהה או נמוכה, רצינית או טריוויאלית. הערך "ששרית חדד" קיבל משקל כבד יותר מהערך "רוסיני" בויקיפדיה.
ישנן 2 גישות בסיסיות בטיפול במידע: הגישה הדטרמיניסטית הקובעת שהטכנולוגיה מתפתחת מעצמה והיא הקובעת את ההתפתחויות הסביבתיות הנובעות ממנה, לעומת התפיסה הקונסטרוקטיביסטית על פיה הטכנולוגיה מושפעת מההתפתחויות החיצוניות.
ההשפעה בין
מידע - ידע - מדע
נובעת מ3 תשתיות:
התשתית החומרית העובדתית של הידע
התשתית המוסדית של הידע
התשתית הארגונית של הידע
בעבר ארגון המידע נעשה באמצעות קטלוגים ואינדקסים אשר נקבעו מראש על ידי עורכי האנציקלופדיות.
הקטלוג עצמו אמנם מקל על הגישה למידע אולם בו זמנית מצמצם את אותו וקובע את סדרי חשיבותו. היו גישות שונות לקיטלוג המידע: על פי תחומים או על פי האלף בית, לכל אחד מהם את החסרונות שלו.
למרות שאנציקלופדיות בעבר ניסו להיות "נייטרליות" בהעברת העובדות, הן הציגו עמדות בעצם בחירת הפריטים וסידורם על פי תפיסת עולמם. הם ערכו את האנציקלופדיות על פי ערכים שהאמינו בהם.
באינטרנט בעיה זו נעלמה. הקישוריות מפנה את הקורא למידע שנראה לו רלוונטי.אין יותר סמכותיות מוחלטת לעורך המידע, הקורא הוא השותף. מצב זה יוצר בעיה חדשה. האם כל קורא הוא בעל יכולת אבחנה בין העיקר לטפל? האם באמת מצטבר המידע לידע בתהליך לא שיטתי של שוטטות או הופך אותנו לצרכני מידע שיטחיים?
אלו רק חלק מהדילמות שהתעוררו במהלך ההרצאה. אין ספק שההרצאה מעוררת למחשבה את כל העוסקים בחינוך וצריכת המדיה.
נחמה
הרצאתו של פרופ' ליאו קורי
אני רוצה לחלוק אתכם את החוויה המרתקת שהתנסינו בה צפירה ואני בהרצאתו המלומדה של פרופ' ליאו קורי אשר התקיימה באוניברסיטה הפתוחה ב30.4.07.
ההרצאה דנה בשאלת ההתייחסות למידע וידע בתקופה של האנציקלופדיה המסורתית – מתחילת המאה ה18 ועד כניסתו של האינטרנט ולהמהפכה שחולל האינטרנט ובעיקר הגוגל והויקיפדיה.
בעבר הייתה האנציקלופדיה המקור האולטימטיבי לידע, כיום מקבל האינטרנט סמכות שלאנציקלופדיות רגילות אין.
השימוש בויקיפדיה מעמיד בפנינו שאלות רבות. אחת הדוגמאות היא: האם כמות המידע לגבי נושא מעידה על חשיבותו. דוגמא לכך ניתנה בממצאים שנבדקו לגבי חיפוש של 2 מושגים:
"המהפכה הצרפתית" ו"ההסטוריה של האינטרנט" לראשונה נמצאו 60 אתרים בגוגל ואלו לגבי ההסטוריה של האינטרנט היו כ1500 ממצאים. מה אנו למדים מכך לגבי חשיבות 2 המהפכות.
דוגמא נוספת התייחסה לגבי סוגי תרבויות: גבוהה או נמוכה, רצינית או טריוויאלית. הערך "ששרית חדד" קיבל משקל כבד יותר מהערך "רוסיני" בויקיפדיה.
ישנן 2 גישות בסיסיות בטיפול במידע: הגישה הדטרמיניסטית הקובעת שהטכנולוגיה מתפתחת מעצמה והיא הקובעת את ההתפתחויות הסביבתיות הנובעות ממנה, לעומת התפיסה הקונסטרוקטיביסטית על פיה הטכנולוגיה מושפעת מההתפתחויות החיצוניות.
ההשפעה בין
מידע - ידע - מדע
נובעת מ3 תשתיות:
התשתית החומרית העובדתית של הידע
התשתית המוסדית של הידע
התשתית הארגונית של הידע
בעבר ארגון המידע נעשה באמצעות קטלוגים ואינדקסים אשר נקבעו מראש על ידי עורכי האנציקלופדיות.
הקטלוג עצמו אמנם מקל על הגישה למידע אולם בו זמנית מצמצם את אותו וקובע את סדרי חשיבותו. היו גישות שונות לקיטלוג המידע: על פי תחומים או על פי האלף בית, לכל אחד מהם את החסרונות שלו.
למרות שאנציקלופדיות בעבר ניסו להיות "נייטרליות" בהעברת העובדות, הן הציגו עמדות בעצם בחירת הפריטים וסידורם על פי תפיסת עולמם. הם ערכו את האנציקלופדיות על פי ערכים שהאמינו בהם.
באינטרנט בעיה זו נעלמה. הקישוריות מפנה את הקורא למידע שנראה לו רלוונטי.אין יותר סמכותיות מוחלטת לעורך המידע, הקורא הוא השותף. מצב זה יוצר בעיה חדשה. האם כל קורא הוא בעל יכולת אבחנה בין העיקר לטפל? האם באמת מצטבר המידע לידע בתהליך לא שיטתי של שוטטות או הופך אותנו לצרכני מידע שיטחיים?
אלו רק חלק מהדילמות שהתעוררו במהלך ההרצאה. אין ספק שההרצאה מעוררת למחשבה את כל העוסקים בחינוך וצריכת המדיה.
נחמה
היי נחמה,
ReplyDeleteתודה רבה על הסיכום. אני חושבת שהבלוג הוא מקום מצויין לתעד ימי עיון, מפגשי למידה, ישיבות חשובות וכו' של צוות הפסג"ה, וגם צוות של חדר מורים. מעניין אותי לדעת האם לדעתך בפורטל של הרצליה יש תשובה דומה לזה.
ובנוגע לתוכן ההרצאה. העובדה שיש הצפה בידע צריכה להפוך אותנו למורים יותר מתוחכמים שנותנים עבודות יותר איכותיות ולכל אחד מאיתנו (מורים תלמידים וכו') ליותר ממוקדים בהגדת המטלה/משימה,אחרת באמת קל מאד לפספס את המטרה
להתראות
דליה